שרון ניר:
סולפו? הוא אמר נגייס מבני הישיבות. אפשר להוציא את הקטע, אני אוציא אותו בשביל הספורט, מזכיר הממשלה. כי זה קיים בתוך המליאה. אלא אם כן הפרוטוקול שוּנָה.
דן אילוז:
לא, אני רוצה לשאול את השאלות והתשובות יגיעו, גם אם אני לא אהיה פה, כי אני צריך לצאת באמצע. כשאתם נותנים לנו מספרים, גם על המתגייסים של היום וגם על הצורך ועל היכולת ודברים כאלה, אתם מתייחסים להגדרה הזאת או להגדרה אחרת? כשאתם מדברים על כמה חרדים מתגייסים היום.
שי טייב:
כשאנחנו מדברים על הצורך אנחנו מדברים על הצורך בחיילים, זה לא קשור לחרדים או לא חרדים.
שי טייב:
כשמדווחים על כמה אנשים התגייסו, הסברתי את זה כמה פעמים, לפי ההגדרה האחרונה שקיימת, זאת ההגדרה של ג'1, כי אין הגדרה אחרת בשביל לתאר וגם בשביל לתאר את ההתקדמות. אם לא נלך לפי הגדרה שמשמרת רציפות זה לא יהיה אפשרי.
משה טור פז:
זה סוף כיתה י' או אמצע כיתה י'? מה שכתוב פה, שנתיים, איך אתם מפרשים את זה?
שי טייב:
מפרשים את זה לפי שנתיים עם תאריכים של פתיחה וסיום.
אליהו רביבו:
יסלחו לי חבריי שמכירים את הסוגיה הזאת מדיונים קודמים אם אשאל שאלה שחוזרת על עצמה. הואיל והצעת החוק הזאת באה להסדיר את מעמדם של בני הישיבות ובתוך זה לתת מענה לצורכי צה"ל, אני מבקש לדעת על בסיס איזה פרמטר נקבע שמי שלמד מגיל 14 עד 16 במוסד חרדי, להגדיר אותו כבן ישיבה שאת מעמדו אני בא להסדיר ביחס לגיוס?
אלעזר שטרן:
ברשותכם, רק בהמשך למה שאמרה חברתי שרון, אני מדלג ואני אחזור אחר כך, כיוון שמה שכתוב, הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי ישיבות בוגרי מוסדות החינוך החרדיים. אנחנו מכירים מה זה חינוך. אם אני אשאל את חבר הכנסת יעקב אשר או חבר הכנסת פרוש, איך הם מגדירים - - -
אלעזר שטרן:
לא ראיתי אותו, אבל גם אזולאי לצורך העניין, מה שנקרא אפילו אזולאי, הנכדים שלכם - - -
אלעזר שטרן:
תראו, בציבור שלנו, גם שלך, בועז, מחנכים לגיוס נגיד מגיל 12, 14, 15, הנה גם מזכיר הממשלה מהנהן, ברור, ולכן כשבאים לצה"ל ואומרים לו מה המוטיבציה לשירות, איך נוצרת מוטיבציה, הוא יגיד אני שולח את הגדנ"ע בגיל 17, הרב סטביסקי הזכיר פה אפילו בגיל 20, לא משנה. מה אנחנו באים? אנחנו רוצים לבוא לישיבות, לא אלה...
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, למען ההגינות, אתה ותיק ממני בבית הזה ואתה גם ותיק ממני בנושא פה של חוק הגיוס, בנושא של ההגדרה, מי כמוך יודע שבחוק הזה לא המצאתי שום דבר, לא הבאתי שום דבר חדש לבית הזה. הדברים שגם כולם הסכימו, לראשונה מתי זה היה? בשנת 2014 כמדומני, תיקון 19, אחרי זה היה 21. אז עם כל הכבוד, פתאום עכשיו שכולם יו...
אלעזר שטרן:
אני רק מבקש להזכיר לבועז, מכיוון שנראה לי שאחרים זוכרים והם שמעו פה קודם הורים שכולים, שני דברים. אחת, שמ-2014 רצינו שהציבור החרדי ישתלב בשוק העבודה, אני אגיד ברשותכם כמעט לא פחות מאשר בצבא. יכול להיות שיש פה ששכחו, למרות ההורים השכולים שדיברו כאן, אני לא אוהב להשתמש בזה, שהיה ה-7 באוקטובר. כשהיה ה-...
נאור שירי:
לא הבנתי, אתה זוכר שהליכוד היה בראשות הממשלה אז?
אלעזר שטרן:
הייתה תקלה גם בתפיסת העולם שלי. אני לא אדבר על אחרים.
אלעזר שטרן:
אני מדבר איתך עליי, גם כראש אכ"א, גם כלובש מדים. אני חשבתי שצריך לעשות הכול כדי שהחרדים ישתלבו, גם אם לא באופן מיידי בצבא, דרך שוק העבודה הם יגיעו לצבא.
מיקי לוי:
אבל קרה משהו במדינת ישראל בשנתיים האחרונות.
אליהו רביבו:
אין בעיה, אבל שיקרא לילד בשמו. כי התרומה של צה"ל לאי גיוס חרדים בעשר השנים האחרונות היא תרומה מהותית.
מיקי לוי:
הטבח הגדול ביותר מיום הקמת המדינה, אתם לא מתביישים?
אלעזר שטרן:
כל מה שרביבו אמר עכשיו, אני אמרתי לו בלאונג' בליאונרדו פלזה, זה לא שהוא למד, ולכן אני עומד מאחורי כל הדברים שאמרתי לו. אני ככה חשבתי אז, הוא צודק, חשבתי אז, כתבתי, קרא לי ראש הממשלה אהוד אולמרט, אני כבר הזכרתי את זה כאן, אמרתי לו: תנו לנו עשר שנים שהחרדים יעשו מה שהם רוצים, העיקר שישתלבו, שהם לא יהי...
אלעזר שטרן:
לא, אני לא סיימתי, אני רק רוצה להקריא את זה - - -
אלעזר שטרן:
אני מדבר לעניין על נקודות שעלו. תשאל את היועצת המשפטית, אמרת שאתה מכבד אותה לפחות כמוני.
אלעזר שטרן:
בסעיף 26יב(א) בוגר מוסד חינוך חרדי, השאלה שלי לעניין הזה, אחת, למה בכלל יש את העניין רק של בוגר? למה לא תלמיד במוסד חינוך חרדי? הרי בסעיף אחר כך אנחנו נקרא שמה שצריך להיות, ואני אקריא את זה, בסעיף 26יג, שגם בו אנחנו דנים, כתוב: הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון. כשהממשלה פועלת לשם גיוס, לד...
מאיר פרוש:
מה זאת אומרת? לא לרצוח, לא לגנוב, לא להתגייס למען איראן, יש כל מיני דברים שאנחנו מחנכים.
נאור שירי:
בטח, תמשיך לחיות על חשבוננו, מה זה בשבילך?
נאור שירי:
אני לא צריך את מס ההכנסה, פשוט תתגייס לצבא.
מאיר פרוש:
אני התגייסתי, אני שירתי יותר מאשר לפיד.
מיקי לוי:
הרב פרוש, נו, שבועיים, בחייך. שלב ב'.
היו"ר בועז ביסמוט:
מאחר שהדיון הזה, כפי שאמר יעקב אשר, היה אמור להיות כל כך צפוי, שוב פעם, זה דיון שהוא קלאסי מתוך פוזיציה.
יעקב אשר:
זה חוזר על עצמו בדיוק אותו דבר.
נאור שירי:
אתה לא מפריע לי, השתן שיש לך בראש זה משהו שהוא ידוע לכולם. זה לא משהו חדש.
היו"ר בועז ביסמוט:
מה שאני מציע, מאחר שהדיון הזה היה ואנחנו מכירים ויודעים, בואו נשמע את הצבא.
שרון ניר:
אני רק רוצה להגיד למזכיר הממשלה שהתווכח איתי על הציטוט.
רון כץ:
בועז, אני רוצה לדעת אם להישאר, יש לנו הזדמנות לשאול שאלות בהמשך?
שרון ניר:
מזכיר הממשלה, כתוב פה בני הישיבות, ב-20 באוקטובר, נאום ראש הממשלה במליאה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מבין שמפריע לכם שאנחנו מתקדמים, מציק לכם, באתם פה לטרפד דיון, לא לנהל דיון. אז קדימה, בבקשה.
יולי יואל אדלשטיין:
בועז, אני מתנצל, לא באתי לטרפד, באתי להציע הצעות ולא קיבלתי זכות דיבור.
שי טייב:
זה דברים שגם התייחסנו בעבר. אחת, קודם כל ההגדרה מיהו חרדי היא מן הסתם הגדרה חינוכית, סוציולוגית וכן הלאה. מה שהתייחסנו בעבר ואמרנו שהיא נוגעת למהות בין האם לספור את השנים, שנתיים או שלוש, בין 14 ל-18, אז יש ערך בלשמר את ההגדרה הקיימת כי היא תאפשר רציפות ולדעת מה היה מ-2014 כשההגדרה הזאת נוהגת.
שי טייב:
לא אמרתי מה המבחן, אני עונה ביחס לסעיף. המבחן כתוב בחוק, אמרנו, היו פה דיונים האם נכון לעשות בתוך ארבע השנים האלה שנתיים או שלוש שנים, או כל מיני וריאציות, תחת אותו עיקרון, ולכן אמרנו שאם ההבדלים שם הם לא הבדלים דרמטיים יש ערך בלשמר את ההגדרה שהייתה קודם.
אגב מי שיכול בעיניי לסדר לנו את הנתונים, האם...
שי טייב:
אם הקיצור של השנה מוריד שיעור מאוד מאוד גדול - - -
אליהו רביבו:
זה לא שנה ואם יש לך נתון אני אשמח לקבל אותו.
שי טייב:
חבר הכנסת שטרן, זה כמו שניהלתם פה דיון שלם על האם 20% זה הרבה או מעט או יחסי. אני לא יודע להגיד, אם יהיה 50% הבדל זה כנראה הבדל מאוד גדול, אם זה 5% הבדל, אני חושב שיש ערך בלשמר לאחור.
משה טור פז:
אבל למה בציונים אתה הולך לישיבות ופה אתה הולך לתיכון?
שי טייב:
אני לא אמרתי, אני אמרתי שהיה פה דיון שהתנהל, אני חוזר עוד פעם על מה שאמרתי, אל מול הסעיף הזה שכתוב פה התנהל דיון שקשור בשאלה האם לצמצם את ההגדרה בשנה לכאן או לכאן, ואמרתי, אני חוזר עוד פעם, שאם ההבדל הוא לא דרמטי יהיה ערך בלשמר את ההגדרה כי היא מאפשרת רציפות ומעקב אחרי מה שהיה קודם.
שי טייב:
אני לא יודע להגיד, זה משרד החינוך, וזה מוביל אותי לדבר הבא שלא כתוב פה ואני מבקש לשים אותו פה על השולחן, כי הוא מבחינתי קריטי ומרכזי באיך שאנחנו ננהל את כל המנגנון הזה. אני מציע ומבקש, לא רוצה להגיד דורש, זה לא תפקידי, שהאופן שבו אנחנו סופרים את המתגייסים החרדים לא יהיה בדיעבד, לאחר שנגמרו כל שנות ה...
שי טייב:
רגע, אני רוצה להסביר דבר מהותי.
שרון ניר:
אבל מה הוא ממליץ? שאתם תקבעו, אתה מדגיש.
משה טור פז:
לא, שהמערכות יהיו פתוחות לכם, זה מה שאתה רוצה.
שי טייב:
אני לא אומר אם המערכות יהיו פתוחות או שנקבע אותן מראש, אני אומר - - -
יעקב אשר:
כולכם מסבירים אותו ולא נותנים לו להסביר את עצמו.
שי טייב:
מרגע שבן אדם חצה את גיל 18, נניח כל הפורום הזה פה חצה את גיל 18, יהיה ברור באותה נקודה, כיוון שאנחנו מסתמכים על שנות לימוד לאחור, מיהו מוגדר כחרדי. מהרגע הזה, ברגע שהוא התגייס לצבא, אני אגיד: הנה התגייס בן הציבור החרדי.
כי מה שקורה היום זה רק אחרי שאנשים מתגייסים אנחנו שולחים לאחור ועכשיו מנהלים קרב...
משה טור פז:
אז מה זה דורש, שי? מה אתה צריך בשביל לעמוד בזה?
שי טייב:
שיהיה סעיף בחוק, מבחינתי, שמגדיר מהו המנגנון שבנקודת זמן מסוימת כאשר שנתון הלידה הגיע לפרקו יושבים משרד החינוך, משרד העבודה הכלכלה, שגם לו יש מוסדות, משרד הביטחון וגם צה"ל, ואומרים אלה 14,000, או 15,000 או 16,000 שהם במידה שהם יתגייסו הם ייספרו במניין, ולא לעשות את הכול רטרואקטיבי. אחרת, אני אומר גם...
משה טור פז:
שי, למה אתה לא דורש את מה שאתה דורש מהישיבות הציוניות?
אלעזר שטרן:
ואני באמצע, הזכרת שנחזור אליי אחרי שי.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה להסביר משהו. הרי כל חבר כנסת מקבל את הזמן שלו והוא שואל שאלות, מגיעים אליך, באופן שיטתי זה כזה מרתון.
אלעזר שטרן:
בועז, אתה יודע כמה אני מתכונן? אם היית מתכונן כמוני היית נותן לי גם לדבר או לא הייתי צריך לדבר פחות.
אלעזר שטרן:
אני מתחשב. אני הכי מתחשב בלוחמים, במשפחות שלהם.
מירי פרנקל-שור:
אני רוצה להתייחס לדברים של שי. שי, בעמוד 540 להצעת החוק יש תיקון לסעיף 49ו. סעיף 49ו לא נמצא תחת פרק ג', זה סעיף שנמצא בחוק שירות ביטחון. מה בסעיף שקיים היום ובתיקון המוצע לא נותן לכם את המענה?
שי טייב:
אני לא יודע מה זה 49ו. תסבירי מה ההסדר שאני אדע להתייחס.
מירי פרנקל-שור:
49ו, משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא ההגנה לישראל לפי דרישתם נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם בישיבה של תלמידי ישיבה הדרושים למשרד הביטחון ולצבא ההגנה לישראל, לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות - - -
מירי פרנקל-שור:
משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות וכו' וכו'. יש פה הסדר שלם שקיים היום, כנראה שזה לא הספיק לכם ולכן יש פה תיקון.
אני מפנה את חברי הכנסת, למי שיש את הצעת החוק הממשלתית, או בהצעת החוק שלנו, תיקון לסעיף 49ו, עמוד 31, זה מתחיל ב-(א1). נקרא את זה ...
שי טייב:
אני מסביר. כתוב פה ימסור לגבי המתגייסים, ואני רוצה שימסור לגבי המועמדים לשירות ביטחון.
שרון ניר:
לגבי כולם. אנחנו מדברים על זה כבר הרבה זמן.
שי טייב:
אני יודע להסביר את עצמי. לגבי המועמדים לשירות ביטחון לכתחילה ולא בדיעבד, אחרי שהם התגייסו.
מיקי לוי:
מה הבעיה להכניס את התיקון שהוא דורש?
שרון ניר:
כל הבעיה זה חוסר שקיפות בתפיסת עולם.
שי טייב:
זה לא נמסר בצו ראשון, רק בדיעבד.
שרון ניר:
אדוני היושב ראש, תראה מה יש פה לאורך שנים, יש פה מיסוך של נתונים שרוצים לשמר אותו. הוא אומר: תפתח לי את הדרך, תנו לי נתונים על כולם.
מאיר פרוש:
זה היה כשליברמן היה שר ביטחון, נכון?
שרון ניר:
תפתח את הדרך ותנו נתונים על כולם.
אלעזר שטרן:
לא, לפני משרד החינוך, מירי, אם כבר פונים למשרד החינוך - - -
אלעזר שטרן:
למה צריך ללכת לפי הגדרה? משרד החינוך יגיד כמה לומדים באותה נקודה.
מיקי לוי:
הוא מבקש משהו טכני, אני לא מבין אתכם.
מרים גראזי רוזנבאום:
אני אתייחס קודם לנקודה האחרונה שעלתה. אני מבקשת להדגיש שהמידע של משרד החינוך עובר. אני לא הייתי כאן בדיונים האחרונים, אבל ראיתי בהתייחסות שנאמר שמשרד החינוך מגדיר כחרדים ישיבות תיכוניות ולכן צה"ל סופר אותם לא נכון. זה פשוט לא נכון. אני רוצה להסביר. מה שקרה זה שצה"ל לא ספר נכון ואין שום קשר להגדרות ש...
שי טייב:
אולי נענה לשאלה הרלוונטית?
מרים גראזי רוזנבאום:
ההסדר שפה ממשיך את ההסדר הקודם ואומר, מי שנכלל כחרדי זה, אחת, תרבותי ייחודי, שתיים, מוסדות שנכנסים לצו. המוסדות האלה שנכנסים לצו זה אומר שהם נבדקים אחד אחד בלי קשר להגדרה שלהם אם הוא מוכר שאינו רשמי, פיקוח או לא פיקוח. אלה טעויות שצה"ל עשה. החוק ככתבו וכלשונו אומר, מה שנכנס לצו, שאגב עבר בדיקה קפדני...
משה טור פז:
אז איך שמענו פה 12 מוסדות, 275 תלמידים? דיבר פה בחור ציוני דתי בכיתה י"ב.
מרים גראזי רוזנבאום:
מוסד אם הוא לא היה בצו צה"ל לא היה אמור לספור אותו וזה לא קשור למשרד החינוך. אם צה"ל ספר אותו הוא פשוט לא פעל לפי הסעיף שבחוק.
משה טור פז:
אבל בחוק האחריות היא עליכם כי אתם קובעים מיהו חרדי.
מרים גראזי רוזנבאום:
לא, האחריות שלנו, כשמבקשים מאיתנו ובנוסף כשלא מדברים איתנו ולא מתייעצים איתנו - - -
מרים גראזי רוזנבאום:
ביקשו מידע, מה שביקשו קיבלו, וכשבעקבות דוח נומה הבנו שמפרשים אותו לא נכון אנחנו התעקשנו להעביר רק את המידע הרלוונטי ונערך דיון וכך נעשה. אני הבנתי שצה"ל גם הסביר שהוא לא יספור יותר את ה - - -
שרון ניר:
למה רק את המידע? מה הבעיה להעביר על כל התלמידים? מה הבעיה להעביר בשקיפות מי לומד איפה ומאיזה מוסד, חרדי או לא חרדי? לא רק לצורכי יעדים, בשקיפות.
שרון ניר:
כן, בלי יעדים, הכול רק רק כמה שפחות.
מירי פרנקל-שור:
היא מאוד מדויקת, מה שנספר מעבר לזה צה"ל לא פעל כראוי. מה ששי אומר, שהוא מבקש - - -
אלעזר שטרן:
אני הייתי עם אחים לנשק ב-8 באוקטובר, איפה אתה היית? מה אתה אומר לי ככה?
משה טור פז:
ראש אכ"א העלה את זה לפני ארבעה חודשים פה בכנסת.
משה טור פז:
הוא אמר שהוא לא מקבל נתונים מהמערכות של משרד החינוך.
מרים גראזי רוזנבאום:
אני רוצה לחזור ולדייק, כמו ששי אמר, מה שאתם תגדירו. אם ההגדרה היא מי שלמד כך וכך שנים ורוצים לספור מבין המתגייסים מי הוא חרדי, אז זה מה שכתוב כאן - - -
שרון ניר:
אנחנו רוצים שיועברו כל הנתונים של התלמידים, כמו במוסד חינוך עיוני, ממלכתי, בין אם זה ממלכתי דתי ובין אם זה ממלכתי. כל הנתונים שמועברים לצה"ל באופן גורף, אז ככה תעבירו באופן גורף את כל הנתונים. מה הבעיה? למה כל היום מצרים את צעדיו של צה"ל בכל מה שקשור לציבור החרדי? כמו שאתם מעבירים באופן פתוח וגורף ע...
אלעזר שטרן:
בועז, אני לא יודע. תגיד, אתה עושה צחוק?
יעקב אשר:
היא מנסה לענות, היא גם לא מצליחה.
אלעזר שטרן:
אתה רוצה שאני אגיד לך מה אני חושב? שהמילים שלך הם צביעות, לא שלנו.
אלעזר שטרן:
יש פה שאלות יסוד. היא עכשיו מגלה את מה שאנחנו יודעים, שהיא יכולה לתת לנו נתון בגיל 16 ו-17 מי לומד.
אלעזר שטרן:
למה צריך ללכת לגיל 14? מאיפה המצאתם את זה? כדי להשתמט?
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, שמענו. בבקשה, את רוצה לענות לו? ואני רוצה לשמוע את משרד הביטחון.
יעקב אשר:
זה לא יאומן, אין כזו ועדה בשום מקום.
מאיר פרוש:
איך הביאו את הרשימות לליברמן לפני הבחירות של - - -
מאיר פרוש:
איך העבירו את הרשימות לליברמן בעיריית ירושלים? העברנו לו את הרשימות.
שרון ניר:
תקרא לו לסדר. כל דקה ליברמן ליברמן ליברמן, שיירגע.
רון כץ:
בועז, למה אתה מאפשר את זה?
אלעזר שטרן:
איך היו ההקפות השניות בשמחת תורה אצלך בישיבות?
יעקב אשר:
יושבת פה נציגה ממשרד החינוך, אני לא יודע מה שהיא הולכת להגיד, אם זה טוב לי או לא, אבל לא נותנים לה לדבר, הדמוקרטים האלה.
יעקב אשר:
מה, זה לא יאומן. זה לא קיים בשום ועדה.
רון כץ:
להיפך, רוצים ללמוד את המנגנון.
אלעזר שטרן:
אוי אוי אוי, לא נותנים לכם להשתמט, איזה בעיה.
היו"ר בועז ביסמוט:
תקשיבו לי טוב. הדיון הזה יתקיים כדיון. הוצאתי כבר אחד, אני לא אוהב להוציא, אני איאלץ להוציא עוד, יש פה שניים שהם בקריאה שנייה.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא דיברתי אלייך, אבל את יכולה להיות ברגע. הדיון הזה יתנהל כפי שהוא צריך להיות. עכשיו נציגת משרד החינוך, אחריה נציג משרד הביטחון ונחזור לחברי הכנסת. בבקשה.
מרים גראזי רוזנבאום:
אני לא ארחיב בנושא של המנגנון, אפשר להסביר, אני חושבת המנגנון הוא לא הבעיה, גם אנחנו נשמח לייעל אותו. אני רוצה להעיר עקרונית. קודם כל לגבי הסוגיה של 14 עד 18. זה בעצם מה שהיה עד עכשיו.
דובר בדיונים קודמים על לקצר את פרק הזה, שזה לא יהיה מתוך ארבע שנים. בהקשר הזה אני רוצה להעלות את הנקודה שלגבי חלק נ...
מרים גראזי רוזנבאום:
אני לא בטוחה שצריך להחזיר, אבל אני חושבת שלא נכון להוריד את זה – במובן הזה של להוריד את עד 18, לא ברור לי בדיוק מה חוות הדעת שאתם הצגתם.
מירי פרנקל-שור:
אנחנו שואלים, הרי בנוסח שמונח על שולחן הוועדה הוסרו המילים בהגדרה הזאת של תלמידי ישיבות. למיטב זיכרוננו הייתה דלתא של תלמידים מסוימים שצריכים להיכלל בתוך הקבוצה אבל לא נכללו בהגדרה של בוגר מוסד חינוכי חרדי. לכן אנחנו שואלים מה עמדתכם לגבי הדבר?
מרים גראזי רוזנבאום:
אני רוצה לבדוק את זה. אני לא יודעת להגיד לך ברגע זה האם זה משפיע על רמת ההגדרה או לא, אבל אני חושבת שמבחינת הטווח זה כן נכון להשאיר את זה 14 עד 18.
מיקי לוי:
אני לא מבין, אתם רוצים למסור נתונים או לא? מה הבעיה? זה טכני.
איילת לוי נחום:
בג"צ, הוא אמר, בשאלה האם לספור את תלמידי הישיבות החרדיות הגבוהות, נאמר בפסק הדין כי: ראיתי לנכון, אומרת המשנה לנשיאה נאור, לפרש את הנתונים לטובת המדינה ולקבל את טענתה כי במניין המתגייסים יש לכלול גם מתגייסים שלמדו בישיבות חרדיות גבוהות. המדינה הבהירה כי הכוונה היא למי שלומדים בישיבה חרדית גבוהה ומקי...
מרים גראזי רוזנבאום:
אני לא בטוחה שהיא נספרה בכל מקרה, אבל אני חושבת שבהקשר הזה של פסק הדין בהחלט זה נכון, יכול להיות שצה"ל כן ספר אותם בצורה כזאת או אחרת. אני לא יודעת להגיד לך מה בדקנו אצלנו, אבל בהקשר הזה בהחלט יכול להיות שכן מתאים להשאיר את ההגדרה של תלמידי ישיבות בשביל הדלתא הזאת של האנשים שהם בגילאי 18 ואולי הם כב...
שרון ניר:
אדוני, אני חושבת שחייבים להשלים שאלות ממשרד החינוך כדי להבין לעומק.
שרון ניר:
יש פה אירוע מאוד מאוד גדול שאנחנו רוצים להבין איך הוא קורה.
מרים גראזי רוזנבאום:
איילת, אני רוצה להשלים בהקשר לאמירה הזאת של פסק הדין. אני חושבת שהאמירה של המדינה הייתה שלמשל לגבי מסגרות הלימוד שמיועדות לחרדים, היל"ה, שכרגע הם לא נכנסים, הם היו צריכים להיכנס - - -
מרים גראזי רוזנבאום:
כן, זה פסקה אחרת, אבל האמירה העקרונית הייתה, אני לא זוכרת שבית המשפט אמר עקרונית שלא ראוי להכניס את האנשים האלה, להגיד שהם לא חרדים, אלא שהם לא נכללו במפורש בחוק ולכן המטרה פה היא לתקן את זה בצורה שתדייק את ההגדרה של החרדים.
איילת לוי נחום:
את מדברת על משהו אחר. אני מדברת על זה שנוער חרדי נושר בהגדרה הקודמת של פרק ג'1 לא היה בתוך החוק, לכן בג"צ אמר שאם זה לא בתוך החוק לא ניתן לספור. כרגע הצעת החוק הממשלתית, גם בנוסח הכחול וגם בנוסח שהניח יושב ראש הוועדה, מכלילה את נוער חרדי נושר, במובן הזה ניתן מענה בזה שההגדרה הזאת בפנים.
איילת לוי נחום:
אנחנו שאלנו שאלה אחרת. אני שאלתי על הורדת תלמידי ישיבות ועל זה צריך לקבל תשובה.
משה טור פז:
ובאותה נשימה צריך להוציא את אותם 275 בחורים דתיים ששמענו שהם מתגייסים.
משה טור פז:
ההגדרה של מיהו חרדי יושבת במשרד החינוך.
קובי בליטשטיין:
לגבי סוגיית בוגר מוסד חינוך חרדי, מי שלמד בין 14 ל-18. לדעתנו צריך להישאר עם המצב הנוכחי כי זה גורם לאיזון גם בנושא של אותו אחד שבן 18 לפני הגיוס שלו חוזר בתשובה. הוא לכאורה לא נכלל.
קובי בליטשטיין:
תנו לי לסיים. זה מאזן את הקצה התחתון עם הקצה העליון. זה פעם אחת. אני אומר שלושה טעמים. זה אחד.
קובי בליטשטיין:
הטעם השני זה מה שציין שי, שזה גורם רציפות של השוואה בין השנים, והטעם השלישי - - -
משה טור פז:
אבל שינית את החוק, אתה מכניס את הנושרים.
קובי בליטשטיין:
וזה מקביל למה שקיים היום בנציבות שירות המדינה. בנציבות שירות המדינה גם כן מוגדר הטווח הזה של ארבע שנים עם השנתיים באמצע. לכן אנחנו חושבים שעם זה כדאי להמשיך.
לגבי הסוגיה של מה שהעלה שי טייב. שי טייב בא לענות על הבעיה שכשמתגייסים הנתונים מגיעים באיחור מאוד גדול ממשרד החינוך ולכן מה שהוא מציע, וזה בעי...
קובי בליטשטיין:
היום הנתונים האלה מגיעים מאוחר מדי וקשה מאוד לענות על השאלות האלה.
רון כץ:
קודם כל אני חושב שמדובר ברעידת אדמה. הדרישה הזאת של הצבא זה לא איזה משהו קטן.
רון כץ:
בועז, אני בזכות דיבור שלי.
רון כץ:
קודם כל אני אומר לך, כמי שהיה גם בצד השני וראיתי גם את יוסי איך הוא מגיב לאירוע הזה, האירוע הזה הוא דרמטי, הצבא אומר אין שקיפות, אנחנו לא יודעים מי אמור להתגייס. עזבו את זה - - -
רון כץ:
אם אפשר שיו"ר הוועדה ישמור על זכותי לדבר.
יוסי פוקס:
לא, אין בעיה, הוא פשוט פירש את התנועות שלי.
רון כץ:
נעשה את זה שוב, ברוח המכבים וחג החנוכה, אולי יהיה פה אור גדול שייצא מהוועדה הזאת במקום החושך האדיר.
אני רוצה לשאול שוב, אתם מדברים על הגדרה חוקית למיהו חרדי, איך מגדירים, מה האומדן, מה המבחן, מה מנגנון הפיקוח, בא הצבא ואומר, אנחנו לא יודעים מי מתגייס. מבקשים את הנתונים לדעת מי אמור להתגייס לצבא. באה...
רון כץ:
אני רואה את גם את תנועות הידיים שלכם. בסדר, אין שום בעיה.
יוסי פוקס:
הלחץ הוא כל כך כבד שאני מסכים איתו.
רון כץ:
אני רוצה רק לומר דבר לסיום. עשיתם פה סטרטאפ משפטי, החלטתם שמי שהיה שנתיים בישיבה, בגיל 14, מקבל פטור גורף מהצבא. כלומר כל אחד שיושב בחדר הזה, שישלח את הילד שלו לשנתיים ויקבל פטור מצה"ל. זה הזיה, ילד בגיל 16 מקבל פטור מצה"ל. למה זה הזיה? כי זה לא הגיל אפילו לקבל את הצו הראשון. שטרן ועוד כמה פה מבינים...
רון כץ:
הדברים ברורים והמצב גרוע, אז בוא נשפר אותו.
היו"ר בועז ביסמוט:
לפני שאני חוזר, כי אלעזר רוצה לסכם, אני פונה לאחרים ואני חוזר אליך.
היו"ר בועז ביסמוט:
יש פה חבר כנסת אחד שרוצה להציע הצעה ואומרים לי כאן באוזן שההצעה שלו היא לא רעה בכלל ואני לא מכיר אותה, נשמע אותה, משה סולומון.
משה סולומון:
בעניין הדברים שנאמרו קודם לכן, לא עניין מיהו חרדי, הצעתי את זה כבר בעבר כאן, הסוגיה של יצירת הבריכה, או הרשימה, בסוף אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מאפשרים גם לכל מלש"ב שהוא חרדי להתגייס על פי היעדים, על פי הכללים שנקבע כאן, ומצד שני גם לצה"ל שיהיה לו הבריכה, את המאגר שממנו הוא מגייס את אותו יעד שנקבע...
משה סולומון:
אני חושב שהבסיס של הדבר הזה, אנחנו מדברים על גילאי 14 עד 18, זה הזמן שלומדים בו, זה גיל החינוך, ואם יש בסוף שנת י"ב או גיל 18, אני מציע שהמוסדות החרדיים ישלחו את הרשימה, או יאפשרו או - - -
משה סולומון:
אני מתכוון למשרד החינוך, לא החרדים. משרד החינוך מעביר את הרשימה הזו עד סוף יוני, בדרך כלל עד סוף יוני כולם מסיימים ללמוד. הרשימה הזו מהווה עוגן שממנה אנחנו יכולים לראות מה הכמות של המלש"בים המועמדים.
שרון ניר:
מעולה. זה אנחנו מקבלים, קואליציה ואופוזיציה.
משה סולומון:
אם יש 5,000 איש ליעדים נוכל לעמוד בדבר הזה, ואז אולי פתרנו את כל הבעיות של מיהו חרדי וכן הלאה.
רון כץ:
אני מציע להעמיד את זה להצבעה פה אחד, קואליציה ואופוזיציה.
שרון ניר:
חד משמעית פה אחד. קודם כל שקיפות, אנחנו בעד שקיפות.
רון כץ:
אפשר לשמוע את היועמ"שית לגבי הדברים?
שרון ניר:
למה אתה לא מאפשר לי לשאול? אני עוד לא הבנתי, לצערי, אדוני. אני מבינה שרוצים מאוד לרוץ לסיכומים, אבל אני ממש - - -
רון כץ:
זה מרגיש כאילו יש פה לחץ.
רון כץ:
אני אומר לך מה אני מרגיש, מרגיש כאילו פה זה דחוף. בוא, בנחת.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אגיד לך מה אני לא מרגיש. אתם מנסים כל דיון או פיליבסטר או לטרפד דיון.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה למהר. אתה רוצה לראות אותי כשאני ממהר? אתה רוצה לראות? אתה בוחן אותי?
רון כץ:
בועז, אני לא בוחן אותך, אני אומר לך מה התחושה שלי.
שרון ניר:
אני חושבת שיש לנו עדיין מסך ערפל, לצערי. אנחנו עושים פה גם פיקוח פרלמנטרי. אנחנו שמענו פה את ראש אכ"א בכניסתו לתפקיד אומר: אני עם עיוורון לגבי הציבור החרדי, אין לי מספיק דאטה. הוא אמר את זה לפני שנה בכניסתו לתפקיד פה בוועדה. אני רוצה שלגבי כל מיועד לשירות ביטחון במדינת ישראל יהיה דאטה לצה"ל.
אני רוצ...
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אמרתי לא. אני קובע את הדיון פה, עם כל הכבוד, לא כל אחד יעשה לי פה פיליבסטר והבא בתור יוצא.
שרון ניר:
זה לא פיליבסטר, זה באמת ענייני, זה עקרוני.
היו"ר בועז ביסמוט:
כל אחד נאומים ושאלות. אני לא מבין, לא למדתם לשאול בקצרה דברים? הדובר הבא יהיה מהקואליציה.